- סְתוֹרִין
- סְתוֹרִים, סְתוֹרִיןm. pl. (preced.) confusion, mischief. Gen. R. s. 71 (play on סְתוֹר q. v.) בן ס׳ (not בין) a doer of mischief; (Yalk. ib. 126 בר מסתורין, v. מִסְתּוֹרִין).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
